פסק-דין בתיק ת"ק 21695-07-11

1.         התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת, בה ביקש לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 18,000 ש"ח ולהצדקת תביעת סעד זה, מעלה הוא את הטענות העיקריות הבאות:

            א.         לאחר מו"מ, שנמשך ימים מספר, נפגשו התובע והנתבעת וסיכמו סופית את פרטי השכרת דירת הנתבעת לתובע, כולל ערבות ודמי השכירות החודשיים. הסכמה זו ניתנה, החוזה כבר היה בידי התובע, אך טרם נחתם משום שהנתבעת רצתה לברר פרטים אודות התובע.

                        לאחר אותו בירור, העבירה הנתבעת מיסרון לתובע המאשר את ההתקשרות ובעקבות זאת, קבעו הצדדים להיפגש ביום 29.6.11 על מנת לחתום על חוזה השכירות.

            ב.         בצהרי יום 29.6.11 התקשר התובע אל הנתבעת לתאם מקום ושעת מפגש לצורך חתימת החוזה, ואז הודיעה הנתבעת לתובע, שהיא חוזרת בה מהעסקה, משום שמצאה שוכר המוכן לשלם דמי שכירות גבוהים יותר.

                        למרות בקשותיו של התובע לקיים את שהוסכם בע"פ, השיבה הנתבעת, שאין היא מחויבת לכך.

            ג.          ביטול ההסכם הכניסה את התובע לסחרור, משום שמועד עזיבתו את הדירה הקודמת נקבע ליום 1.8.11 - יום בו הייתה צריכה להתחיל תקופת השכירות על פי ההסכם עם הנתבעת.

                        התובע מפרט בכתב התביעה, מה הנזקים שעלולים להיגרם לו כתוצאה מהפרת ההסכם מצד הנתבעת ובסופו של יום, הגיע התובע למסקנה שהפיצוי המתאים שעל הנתבעת לשלם לו הוא 18,000 ש"ח.

2.         א.         א)         בכתב ההגנה, לא מכחישה הנתבעת את עובדת ניהול המו"מ עם התובע ואינה מכחישה את העובדה,שהגיעו להסכמה בדבר גובה דמי השכירות, אך בעייתו של התובע הייתה המצאת ערבויות - כפי שביקשה התובעת, שכן ערבויות אלו היו חשובות לאור ניסיון העבר עם דייר אחר.

                                    עם זאת, מכחישה הנתבעת את חישוב נזקיו של התובע ומבקשת לדחות את תביעת התובע, בהיות הסכום הנדרש מוגזם ומופרך.

                        ב)         עוד מציינת הנתבעת, שבנוסף לערבויות, היא ביקשה גם תשלום באמצעות כרטיס ישראכרט (להלן: "הכרטיס") או לחלופין ערבות בנקאית ע"ס 15,000 - 20,000 ש"ח.

                                    התובע העדיף תשלום באמצעות הכרטיס אך כעבור מספר ימים הודיע התובע טלפונית, שהבנק אינו מאשר לו הוצאת כרטיס וביקש מספר ימים על מנת לטפל בערבות הבנקאית.

                                    התובע הודיע שלא יוכל לתת ערבות בנקאית, משום שאין לו כסף בחשבון ואז הציעה הנתבעת, שהתובע ינסה לבקש ערבות בנקאית מקרוב משפחה, אך התובע סירב והציע לשלם באמצעות שיקים דחויים חודשיים וגם הסביר, שלעיתים הוא יבקש לדחות מועד תשלום, כיוון שהוא לא עובד בקביעות ואין לו משכורת מסודרת.

            ב.         א)         דברי התובע אך הגבירו את חששות הנתבעת בדבר יכולתו של התובע לעמוד בתנאי ההסכם, אך למרות זאת שקלה עדיין הנתבעת להשכיר לו הדירה ולכן דיברה עם בעלי הדירה שהתובע שכר אותה מהם וביום 26.6.11 אחרי אותה שיחה, שלחה הנתבעת לתובע מיסרון בנוסח: "דברתי אתם ואושרת".

                                    הנתבעת ראתה במילים אלה כהמלצה, אך בשום אופן לא כהסכמה שלה להשכיר לו את הדירה ובשיחה נוספת הבהירה הנתבעת לתובע, שהדירה עדיין מופיעה בפרסום בלוח "יד 2" כפנויה להשכרה.

                        ב)         בהמשך לאותה שיחה, קבעו הצדדים להיפגש להמשך מו"מ והיות ועניין הערבויות לא הגיע לידי פתרון והיות והדירה עדיין פורסמה כפנויה, פנו אל הנתבעת ביום 26.6.11 זוג במצוקה וביקש לשכור הדירה. הנתבעת הסכימה להשכיר להם הדירה ועל כך הודיעה לתובע.

3.         מטענות הצדדים עולה, שאין מחלוקת על קיום מו"מ לקראת כריתת חוזה שכירות ואין גם מחלוקת, שבסופו של יום לא נחתם הסכם השכירות.

            התובע ציין בכתב התביעה, שהחוזה כבר היה בידי התובע, אך למרות זאת, לא המציא התובע טיוטה של הסכם הקובע את תנאי ההסכם.

            אין גם מחלוקת בין הצדדים, שסלע המחלוקת אשר מנע את ההתקשרות עצמה, היה נעוץ באי יכולת התובע לעמוד בדרישות הערבויות כפי שביקשה הנתבעת.

            לא הוכח על ידי התובע, שהגורם העיקרי להשכרת הדירה לאחר היה קבלת דמי שכירות גבוהים יותר מאלו שסוכמו עם התובע.